אברבנאל
ומאשר ראהו איש אחד מעבדי דוד אשר נזדמנו שם הגידו ליואב הנה ראיתי את אבשלום תלוי באלה (יא) ויואב הוכיחו ומדוע לא הכיתו ועלי לתת לך עשרה משקלי כסף וחגורה, רוצה לומר תחת מעשה גבורתך (יב) והאיש השיבו שאף אם ישקלו לו אלף כסף לא ישלח ידו בו, וזה משני טעמים, האחת להיותו בן המלך והוא עון פלילי, הב' כי באזניו שמע שצוה המלך דוד לאמר שמרו מי בנער באבשלום, ר"ל שמרו מי הוא אשר יגע ידו באבשלום, או יאמר מי שיהיה וכל אחד מאנשי שמרו בנער באבשלום שלא תגעו בו. ולפי שאולי ישיבהו יואב שיעלימו הענין ולא יודע שהוא הרגו, (יג) לזה השיבו האיש שתי תשובות האחת אמרו או עשיתי בנפשי שקר, רוצה לומר אף על פי שלא ידע מזה אדם איך אני אעשה בנפשי שקר ומרד כזה לעבור דבר המלך, כי ביני לבין עצמי יאסר הענין ולא אוכל עשות דבר רע בבחינת יושר נפשי, ואין הדבר אסור לעשות מפני הרואים לבד כי אם גם כן מפאת עצמו אם הוא בלתי ראוי, וכבר אמרו חכמינו ז"ל כל דבר שאסור לעשותו משום מראית העין אסור לעשותו בחדרי חדרים, וזהו אמרו בנפשי שקר. השנית היא וכל דבר לא יכחד וגו', רוצה לומר כל שכן שלא יכחד כל דבר מהמלך וידעהו על כל פנים ויהרגני ואתה תתיצב מנגד ולא תצילני. ואחשוב שאמרו ואתה תתיצב מנגד אמרו על הכאת אבשלום, רוצה לומר אתה אומר שאכה אני את אבשלום ואתה תתיצב מנגד ולא תכהו, לך אתה והכה בו אם תרצה: